יצא לכם פעם להסתכל על ציור יפהפה או על נוף מדהים, ופתאום לגלות באמצע כתם שחור שמקלקל הכל? דוד המלך מסתכל על העולם המופלא שה' ברא, ורואה שהכל פשוט מושלם. אבל אז הוא שם לב למשהו שמפריע: אנשים שבוחרים מרצונם לעשות רע. דוד פונה אל ה' ומתחנן בפניו: הלוואי שתִּקְטֹל אֱלוֹהַּ רָשָׁע, כלומר, הלוואי שתעצור ותרחיק את האנשים הרעים מהעולם. דוד מבקש את זה כי הוא רוצה לחשוב רק על הדברים הנפלאים שה' עושה, והמעשים של הרשעים פשוט מפריעים לו ומסיחים את דעתו. מיד אחר כך, דוד ממש פונה אל אותם אַנְשֵׁי דָמִים, אנשים אלימים שפוגעים באחרים, ואומר להם בנחרצות: סוּרוּ מֶנִּי! התרחקו ממני! דוד כל כך אוהב את הטוב, שהוא פשוט לא מסכים לשבת ליד אנשים רעים ומבקש שיסתלקו מסביבתו לגמרי.
תהלים, פרק קל״ט, פסוק י״ט
אִם־תִּקְטֹ֖ל אֱל֥וֹהַּ ׀ רָשָׁ֑ע וְאַנְשֵׁ֥י דָ֝מִ֗ים ס֣וּרוּ מֶֽנִּי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.