תהלים, פרק קל״ט, פסוק ה׳

נוכחותו המוחלטת של ה' מקיפה את האדם מכל עבר, אָח֣וֹר וָקֶ֣דֶם, כלומר מלפנים ומאחור. הקפה זו, שעליה נאמר צַרְתָּנִי, מתפרשת הן כעיצוב צורתו הפיזית של האדם מכל צדדיו, והן כמצור שבו הוא נתון תחת השגחה מתמדת. במסגרת מציאות זו ה' שם את ידו על האדם, כפי שמתואר במילים וַתָּ֖שֶׁת עָלַ֣י כַּפֶּֽכָה, פעולה המבטאת מרות ושליטה. הנחת כף היד האלוהית מציבה לאדם גבולות, מונעת ממנו לברוח, ויש המפרשים שהיא אף מיעטה את קומתו של האדם הראשון והעמיסה עליו את עונשו לאחר שחטא. יחד עם תחושת הדוחק וחוסר האונים שמציאות סגורה זו עשויה לעורר, היא מהווה גם ביטוי לקרבה גדולה, שבה האדם חוסה תחת הגנתו התמידית של הבורא.