האדם אינו יכול להימלט מהשגחתו של ה', גם אם ידמיין כי אֶשָּׂא כַנְפֵי שָׁחַר ויעוף מקצה המזרח במהירות עצומה שבה מתפשט האור הראשון בעננים. מעוף זה נמשך עד לקצה השני של העולם, אל המקום שבו אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית יָם, כלומר בסוף פאת מערב המכונה כך על שם הים הגדול. לחלופין, ייתכן שהכוונה לים עצמו, המשלים יחד עם השמים והשאול את כלל חלקי היקום שבהם נוכח ה'. במישור הסמלי והרוחני, מילים אלו מתארות את שאיפת האדם לחסות בקצה גבול התפשטות השכינה והטוב, ממש בנקודת התפר שלפני הכניסה אל תחומי הרע.
תהלים, פרק קל״ט, פסוק ט׳
אֶשָּׂ֥א כַנְפֵי־שָׁ֑חַר אֶ֝שְׁכְּנָ֗ה בְּאַחֲרִ֥ית יָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.