האדם עומד בחוסר אונים מול מציאות אלוהית המקיפה אותו מכל עבר ובוחנת אותו לעומק. הדעת, שהיא המחשבה או הידיעה של ה', היא פליאה עבורו, כלומר דבר מכוסה ונעלם מן האדם הפרטי, והיא נשגבה וחזקה מעבר להשגתו של כל אדם באשר הוא. חכמה אלוהית זו באה לידי ביטוי גם ביצירת גוף האדם ממיזוג של טבעים מנוגדים כמו חום וקור. מנגד, ייתכן שהידיעה הנעלמת מן האדם היא התחבולה כיצד לברוח ולהסתתר מפני ה', וכל ניסיון כזה הוא משימה קשה שהאדם לא אוכל לָהּ, שכן אין לו כל יכולת לבצעה.
תהלים, פרק קל״ט, פסוק ו׳
(פלאיה) [פְּלִ֣יאָֽה] דַ֣עַת מִמֶּ֑נִּי נִ֝שְׂגְּבָ֗ה לֹא־א֥וּכַֽל לָֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.