תהלים, פרק קל״ט, פסוק ז׳

Psalms 139:7Sefaria

אָ֭נָֽה אֵלֵ֣ךְ מֵרוּחֶ֑ךָ וְ֝אָ֗נָה מִפָּנֶ֥יךָ אֶבְרָֽח׃

האדם מבין כי אין בנמצא מרחב שבו יוכל להסתתר מה', ותוהה אָנָה, כלומר להיכן, אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ. ניסיון המנוסה מכיל סתירה פנימית, שכן עצם יכולת התנועה של האדם תלויה לחלוטין בה' שמפניו הוא מנסה להימלט. כפל הלשון משקף את הניסיון הראשוני להיחלץ ממצוקה מיידית, ואת ההכרה הסופית כי התהייה וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח נותרת ללא מענה משום שכל העולם נתון לשליטתו. הרצון להתרחק מהרוח האלוהית נובע מניסיון לחמוק מכעסו או מגזירתו של ה', או לחלופין מתוך קושי להכיל את עוצמת קדושתו בדומה לאדם הראשון שהתחבא בגן עדן.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ו׳
פסוק ח׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.