תארו לעצמכם שמישהו מנסה לדחוף הר ענק בשתי הידיים שלו. זה הרי חסר סיכוי, נכון? בדיוק ככה דוד המלך הרגיש כשהוא ראה את העמים שמסביב מתארגנים להילחם בו ונגד ה'. כאשר דוד רק נמשח להיות מלך, הפלשתים שמעו על כך. הם התקבצו יחד כדי לצאת נגדו למלחמה. דוד מסתכל עליהם ומתפלא מאוד. הוא שואל לָּמָּה רָגְשׁוּ, כלומר, בשביל מה הם מתאספים בהמון כל כך גדול, רועש וסוער? הרי ברור שזה לא יעזור להם. הוא רואה את הגּוֹיִם והלְאֻמִּים, שהם האומות והעמים השונים שמתאגדים יחד, ואומר עליהם שהם יֶהְגּוּ־רִיק. המילים האלו מתארות מצב שבו אנשים מדברים, חושבים ומתכננים בלב שלהם תוכניות גדולות מתוך גאווה, אבל הכל ריק. כל הדיבורים והתכנונים שלהם הם סתם, כי אי אפשר באמת לנצח את מי שה' בחר בו, ובסוף לא ייצא מהמחשבות והרעש שלהם שום דבר.
תהלים, פרק ב׳, פסוק א׳
לָ֭מָּה רָגְשׁ֣וּ גוֹיִ֑ם וּ֝לְאֻמִּ֗ים יֶהְגּוּ־רִֽיק׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.