תארו לעצמכם שאתם עומדים בפתח של מבנה מפואר וחדש, ומחכים לרגע שבו האורח החשוב ביותר בעולם ייכנס פנימה. איך הייתם מתכוננים לקראתו? כששלמה המלך סיים לבנות את בית המקדש, הגיע הרגע המרגש להכניס פנימה את ארון הברית. במשך שנים רבות, מאז שבני ישראל היו במדבר, הארון נדד ועבר מעיר לעיר. עכשיו, סוף סוף, הוא מגיע אל הבית הקבוע שלו.
ברגע החגיגי הזה, שלמה פונה אל שערי המקדש עצמם, ממש כאילו הם אנשים חיים שיכולים להרגיש ולשמוח. הוא קורא להם שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, כלומר, תזדקפו ותתרוממו מרוב שמחה וגאווה לקראת כניסתו של ה'. הוא קורא להם פִּתְחֵי עוֹלָם, כי בניגוד לאוהל במדבר שזז ממקום למקום, הפתחים של בית המקדש יהיו הבית הקבוע והנצחי של הארון. ולמי השערים נפתחים? אל מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. ה' הוא המלך שכל הכבוד בעולם שייך לו, והוא ממלא את המקדש בנוכחותו כדי לשמוע באהבה את התפילות של כל מי שבא להתפלל אליו.