דוד ניצב לפני בוראו ומבקש שׇׁפְטֵנִי יְהֹוָה, בין אם כקריאה להצלה מאויביו ובין אם כבקשה לבחינה פנימית של מעשיו ומחשבותיו. כדי לעמוד במשפט הוא מתפלל שיידון במידת הרחמים, או שיישפט רק בהשוואה לרשעים שעל רקעם צדקתו בולטת. הוא מצהיר כִּי אֲנִי בְּתֻמִּי הָלַכְתִּי, שכן נהג תמיד ביושר, בענווה ובשלמות הלב, ללא כל צביעות בין מעשיו בסתר לגלוי. מתוך כך הוא מכריז וּבַיהֹוָה בָּטַחְתִּי לֹא אֶמְעָד, כלומר לא אחליק ואפול ממדרגתי הרוחנית. ביטחון מוחלט זה באל הוא שמבטיח כי ה' יעזור לו לשמור על טוהר לבו, ושהוא לעולם לא יסטה מדרך האמונה.
תהלים, פרק כ״ו, פסוק א׳
לְדָוִ֨ד ׀ שׇׁפְטֵ֤נִי יְהֹוָ֗ה כִּֽי־אֲ֭נִי בְּתֻמִּ֣י הָלַ֑כְתִּי וּבַיהֹוָ֥ה בָּ֝טַ֗חְתִּי לֹ֣א אֶמְעָֽד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.