תהלים, פרק ל״ח, פסוק ט״ו

קרה לכם פעם שמישהו אמר לכם משהו לא נעים, והרגשתם שאתם פשוט חייבים לענות לו ולהתווכח? כשכותב המזמור התמודד עם אנשים שיצאו נגדו, הוא בחר להגיב בצורה מיוחדת מאוד. במקום לצעוק או לריב, הוא החליט לשתוק ולהתעלם מהם בכוונה. הוא עשה את עצמו כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא שֹׁמֵעַ. הוא לא באמת היה חירש, הוא שמע הכול מצוין, אבל הוא בחר להתנהג כאילו הוא בכלל לא שומע או לא מבין את מה שאומרים לו. בנוסף, הוא התנהג כאילו אֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת. המילה תּוֹכָחוֹת מתארת טענות שמשתמשים בהן בוויכוח כדי להוכיח שאנחנו צודקים. למרות שהיו לו הרבה תשובות טובות והוא יכול היה להוכיח בקלות את הצדק שלו, הוא התאפק. הוא בחר לשתוק ולהיראות כאילו פשוט אין לו מה לומר.