תהלים, פרק ל״ח, פסוק ז׳

קרה לכם פעם שהייתם כל כך חולים או עצובים, עד שפשוט לא היה לכם כוח לעמוד ישר? לפעמים, כשאנחנו סובלים מכאב או מדאגה גדולה, הגוף שלנו מראה את זה כלפי חוץ ומרגיש כבד מאוד. כשאדם מרגיש כל כך חלש, הוא אומר נַעֲוֵיתִי שַׁחֹתִי. המילים האלו מתארות מצב שבו הגוף מאבד את הכוח לעמוד זקוף, והופך להיות כפוף ועקום בגלל הקושי. הכאב והצער האלו לא עוזבים לרגע, והם נמשכים כׇּל הַיּוֹם, בלי שום שעת מנוחה. בגלל כל העצב הזה, האדם מרגיש שהוא נמצא במצב של קֹדֵר הִלָּכְתִּי. המילה קֹדֵר מתארת פנים חשוכות ועצובות, ממש כאילו הוא עמד שעות ארוכות בשמש החזקה והפנים שלו שינו את צבען מרוב עייפות וצער. המילה הִלָּכְתִּי מראה שזה לא משהו שקורה רק לרגע קטן, אלא מצב שבו האדם ממש מתהלך לאורך זמן בתוך העצבות והדאגה שלו.