בעוד האוהבים והרעים עומדים מנגד, האויבים מנצלים את שעת חולשתו של המשורר ופועלים נגדו באופן אקטיבי. סביבתו מתמלאת באנשים המבקשים את רעתו, המפעילים נגדו מערכה המשלבת איומים על חייו לצד לוחמה פסיכולוגית והשמצות.
הפעולה הראשונה של האויבים היא וַיְנַקְשׁוּ. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהכוונה להטמנת מוקש, מלכודת או פח. עם זאת, קיימת מחלוקת לגבי אופיו של מוקש זה. גישה אחת גורסת כי מדובר באיום פיזי ממשי על חייו של המשורר; אויביו עומדים סביב מיטת חוליו ומנסים לקרב את מיתתו, אולי אפילו באמצעות סם מוות [מלבי"ם]. לעומת זאת, פרשנים אחרים מפרשים זאת באופן מטאפורי, ומסבירים שדבריהם של האויבים הם עצמם המוקש שנועד להשמיד אותו [רד"ק, אבן עזרא]. זווית נוספת מציעה כי המלכודת היא תדמיתית – האויבים מעמידים אותו בחזקת חוטא ומכשילים אותו באמירה שייסוריו נובעים מעוונותיו [מאירי, אלשיך]. פעולות אלו נעשות על ידי מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי, אנשים המייחלים לכך שתקוותו תאבד [שטיינזלץ] ומבקשים להמיתו, כאשר המילה "נפשי" מתייחסת מבחינה תחבירית גם לפעולת המלכודת עצמה – הם טומנים מוקש לנפשו [אבן עזרא].
במקביל לאיום על חייו, פועלים נגדו גם וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי, אנשים אשר דורשים את רעתו בלבם [מלבי"ם]. אנשים אלו דִּבְּרוּ הַוּוֹת. המילה הַוּוֹת מתפרשת כעניינים רעים של שבר והרס [רד"ק], כדיבורים פוגעים [שטיינזלץ], או כדיבורים שנועדו לגרום לשברון רוח [מצודת דוד]. תוכן הדיבורים הללו הוא לרוב הוצאת דיבה, הפצת שמועות שהוא אדם רשע, והאשמה שחוליו הוא עונש על חטאיו [מלבי"ם, מאירי, אלשיך].
כדי לבסס את עלילתם, האויבים ממשיכים ופועלים וּמִרְמוֹת כָּל הַיּוֹם יֶהְגּוּ. המילה יֶהְגּוּ משמעותה שהם חושבים וזוממים זאת ללא הרף [רש"י]. הם משתמשים בשקרים ומרמות כדי לחזק את דברי ההשמצה שלהם בעיני ההמון [מלבי"ם], ומפיצים לאורך כל היום את הטענה השקרית שהמשורר עצמו הוא אדם מלא מרמות [אלשיך].