יצא לכם פעם להיכנס למים ולהרגיש שהם פתאום עמוקים מדי, או לנסות להרים תיק כל כך מלא עד שפשוט אי אפשר לצעוד איתו? לפעמים, כשאנחנו עושים טעויות ומרגישים אשמים, התחושה הרעה בלב יכולה להרגיש ממש ככה. המשורר מרגיש שהעוונות והחטאים שלו עָבְרוּ רֹאשִׁ֑י, כלומר, הם מרגישים כמו מים עמוקים וסוערים שהולכים ועולים עד שהם מכסים את הראש, ממש כמו אדם שטובע. בנוסף, הטעויות האלה מרגישות כְּמַשָּׂ֥א כָ֝בֵ֗ד יִכְבְּד֥וּ, כמו משקל עצום ופיזי שקשה מאוד לסחוב. המילה מִמֶּֽנִּי מתארת עד כמה העול הזה גדול: למשורר פשוט אין מספיק כוח לסחוב את המשקל של המעשים שלו, כי התחושה הזו ממלאת אותו בעצב ובחרטה עמוקה שמפריעים לו להרגיש רגוע ושלו.
תהלים, פרק ל״ח, פסוק ה׳
כִּ֣י עֲ֭וֺנֹתַי עָבְר֣וּ רֹאשִׁ֑י כְּמַשָּׂ֥א כָ֝בֵ֗ד יִכְבְּד֥וּ מִמֶּֽנִּי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.