משבר רוחני ונפשי עמוק מציף את האדם כמים עמוקים השוטפים וגואים עד כי עֲוֹנֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי. אזכור הראש מבטא גם את המאבק הפנימי של החוטא, שכן העוונות שנעשו במזיד פוגעים בשכל ובמחשבה. החטאים מורגשים כְּמַשָּׂא כָבֵד שחורג מכוחותיו של האדם, עול המתבטא במועקה נפשית של חרטה עמוקה המייסרת אותו מבפנים. משא זה יִכְבְּדּוּ מִמֶּנִּי, משום שלאדם אין את הכוח לסבול את המועקה, וחסרות לו מספיק זכויות שיוכלו לאזן את כובד מעשיו ולהקל עליו.
תהלים, פרק ל״ח, פסוק ה׳
כִּ֣י עֲ֭וֺנֹתַי עָבְר֣וּ רֹאשִׁ֑י כְּמַשָּׂ֥א כָ֝בֵ֗ד יִכְבְּד֥וּ מִמֶּֽנִּי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.