תהלים, פרק ל״ט, פסוק ו׳

Psalms 39:6Sefaria

הִנֵּ֤ה טְפָח֨וֹת ׀ נָ֘תַ֤תָּה יָמַ֗י וְחֶלְדִּ֣י כְאַ֣יִן נֶגְדֶּ֑ךָ אַ֥ךְ כׇּֽל־הֶ֥בֶל כׇּל־אָ֝דָ֗ם נִצָּ֥ב סֶֽלָה׃

חיי האדם קצרים ומדודים במידה הזעירה ביותר, ולכן הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמַי. זמנו של האדם בעולם, או זקנתו וסופו המכונים וְחֶלְדִּי, בטלים לחלוטין וחשובים כְאַיִן נֶגְדֶּךָ אל מול נצחיותו של ה'. מתוך כך עולה כי אַךְ כׇּל־הֶבֶל כׇּל־אָדָם, שכן קיומו החומרי ריק מתוכן ורצוף בפורענויות שפוגעות בכולם. גם כאשר האדם שרוי באשליית שלווה וחושב שהוא נִצָּב ויציב לעד, למעשה מציאות ההבל היא הדבר היחיד שקבוע באמת, והמילה סֶלָה מאשרת וחותמת מחשבה זו.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ה׳
פסוק ז׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.