כותרת המזמור עוסקת באירועי ישועה כבירים, בין אם התרחשו בעבר ובין אם עתידים להתרחש. בעוד שחלק מן המפרשים סבורים כי המזמור מכוון לישועה העתידית בקיבוץ הגלויות ובמלחמת גוג ומגוג [רד"ק, מאירי], אחרים קושרים אותו למלחמות ירושלים או להצלה הניסית של העיר ממסע סנחריב בימי חזקיהו [אבן עזרא]. גישה היסטורית נוספת מתארת אירוע שבו שטף מים אדיר פרץ בסוריה והטביע צבא של מלך עריץ שביקש להילחם בישראל, אך נעצר באורח פלא בגבולות הארץ בזכות השגחת ה' השוכן בירושלים [מלבי"ם].
המזמור מיועד לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח, כלומר לראש המשוררים מקרב משפחת הלויים בני קורח [מאירי, ביאור שטיינזלץ].
הביטוי עַל עֲלָמוֹת זוכה למספר כיווני חשיבה. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בשמו של כלי נגינה. יש המסבירים כי כלי זה נועד לעורר שמחה יתרה והפיק צלילים נעימים המזכירים שירת נערות [מאירי], או שייתכן כי היה זה כלי שנוגן על ידי נשים [ביאור שטיינזלץ]. דעה שונה גורסת כי המילה אינה מציינת כלי, אלא שם של פיוט או לחן מוזיקלי מוכר שעליו הושר המזמור [אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ].
לצד ההסברים המוזיקליים, ישנם פרשנים המעניקים לביטוי משמעות רוחנית וסמלית. לפי גישה אחת, המילה רומזת לנשמותיהם של עם ישראל, והשיר מבטא את מעלתן הגבוהה לפני ה' [אלשיך]. גישה נוספת דורשת את המילה מלשון עולמות, כרמז לתשובתם של בני קורח אשר קיבלו והצדיקו עליהם את מידת הדין של ה' [חומת אנך].