הכרזה זו משמשת כקול תרועה ורנה, המכריז על ריבונותו המוחלטת של ה' בעולם [אבן עזרא]. המילה כי פותחת את ההסבר לסיבת השמחה: ההכרה בכך שה' נמצא מעל הכל, הכל נתון תחת ידו, והוא מטיל מורא על ברואיו [רד"ק, מצודת דוד]. אף על פי שה' הוא עליון ומרומם מהשגת אנוש, הוא אינו מנותק מהעולם, אלא משמש מנהיג ושליט פעיל במציאות [אלשיך]. התואר נורא מבטא את היותו מעורר יראה, נכבד ונערץ [ביאור שטיינזלץ].
ההכרה במעמדו של ה' באה כמענה להשקפות שגויות באנושות. מול אלו המכחישים את קיומה של סיבה ראשונה לעולם ותולים את ההנהגה בכוחות הטבע והמזלות, באה ההכרזה כי ה' הוא עליון. ומול אלו המאמינים בקיומו של בורא אך סבורים כי הוא אינו משגיח על בני האדם, אינו שופט אותם ולכן אין סיבה לירא מפניו, מדגיש הפסוק כי ה' הוא נורא. מתוך כך, מתברר כי הוא מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ – מלך המשגיח על המציאות, פועל בעולם ומנהיג את האומות במשפט ובתורה [מלבי"ם].
נוסף על כך, מעמדו העליון של ה' מקרין גם על מעמדם של ישראל; מכיוון שעם ישראל דבק בשמו של ה', הם עצמם זוכים להתרומם ולהיות עליונים על פני שאר האומות [חומת אנך].