תהלים, פרק מ״ט, פסוק ד׳

המסר המועבר במזמור אינו שירה רגילה, אלא ביטוי של חוכמה עליונה שנועדה להעניק תובנות לכל באי עולם. כאשר פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת, הכוונה היא לאמירות חיצוניות וגלויות של כללי הנהגה המבחינים בין טוב לרע. לעומת זאת, המילה וְהָגוּת משמעותה מחשבות, וההצהרה וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת מתייחסת לרובד הנסתר של המסקנות ההגיוניות שהמשורר מסיק מתוך התבוננות פנימית. אף על פי שהחוכמה והתבונה מתורגמות לדיבור ישיר שהושם בפיו על ידי ה', בתוך הדברים הגלויים מסתתר מבנה פנימי של תובנות המועבר לעיתים כחידה, משום שלא את הכל ראוי לגלות להמון העם.