הרשעים, שחיו כבהמות ללא תכלית רוחנית, מושמים במדרגה התחתונה של הקבר כעדר כבשים הנאסף אל הדיר לקראת שחיטה, כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ. בהגיעם לשם, המוות עצמו הופך לרועה המנהיג אותם או לכוח השובר ומרצץ אותם, מָוֶת יִרְעֵם. המהפך יתרחש לעתיד לבוא ביום הדין והגאולה, המכונה בוקר משום שאז יסור חושך הגלות, ובו הצדיקים ימשלו ברשעים, וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר. לבסוף, הקבר יכלה לחלוטין את צורתם הפיזית ואת עושרם, וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל, ויעקור אותם מן הארמונות והבתים שבהם התגוררו, מִזְּבֻל לוֹ.
תהלים, פרק מ״ט, פסוק ט״ו
כַּצֹּ֤אן ׀ לִ֥שְׁא֣וֹל שַׁתּוּ֮ מָ֤וֶת יִ֫רְעֵ֥ם וַיִּרְדּ֘וּ־בָ֤ם יְשָׁרִ֨ים ׀ לַבֹּ֗קֶר (וצירם) [וְ֭צוּרָם] לְבַלּ֥וֹת שְׁא֗וֹל מִזְּבֻ֥ל לֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.