אחריתו של האדם הרודף אחר החומר היא אובדן וניתוק מוחלט מההארה האלוהית. לאחר מותו, נפשו תָּבוֹא אל השאול ותצטרף עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו הרשעים שקדמו לו, ויש המפרשים כי האדם המתבונן מן הצד הוא שיבוא ויראה את אובדנם. עונשם של רשעים אלו הוא שעַד נֵצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר, כלומר לעולם לא יזכו לחיי העולם הבא וליהנות מאורו של ה'. מנגד, פירוש אחר מייחס את הפסוק דווקא לצדיק העני, שבזכות ייסוריו יתעלה למדרגת אבותיו של הצדיק העשיר, ואף יזכה לאור רוחני כה גבוה שאפילו הם לא יכלו לראות.
תהלים, פרק מ״ט, פסוק כ׳
תָּ֭בוֹא עַד־דּ֣וֹר אֲבוֹתָ֑יו עַד־נֵ֝֗צַח לֹ֣א יִרְאוּ־אֽוֹר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.