אָדָם זוכה בחייו לחיות בִּיקָר, בין אם מדובר בנשמתו הנצחית ובשכלו המבדילים אותו מן החי, ובין אם מדובר בהזדמנות להשיג כבוד ועושר. אף על פי כן, לעיתים הוא וְלֹא יָבִין את ייעודו, מחליף את הטוב האמיתי בהבלי העולם ושם את כל מבטחו ברכוש שעתיד להתפוגג. כתוצאה מעיוורון רוחני זה וויתור על יתרון הדעת, הוא נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ וקיומו יורד לרמה חייתית חסרת מודעות. הדמיון לבהמה מתבטא גם באחריתו, שכן אדם שלא טיפח את רוחניותו יאבד במותו ללא תקווה וללא זכר, ממש כשם שאובדת הבהמה.
תהלים, פרק מ״ט, פסוק כ״א
אָדָ֣ם בִּ֭יקָר וְלֹ֣א יָבִ֑ין נִמְשַׁ֖ל כַּבְּהֵמ֣וֹת נִדְמֽוּ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.