במִזְמוֹר לְאָסָף, שהיה מראשי הלויים המשוררים, מהדהדת קריאה המזמנת את כל יושבי תבל למשפט, במטרה להדגיש את שלטון ה' המוחלט ביקום ולהוכיח את הרשעים הצבועים. הרצף אֵל אֱלֹהִים ה' מתייחס לאלוהי מלאכי המעלה, או מבטא את תכונות הבורא כשופט תקיף ונצחי המשלב בהנהגתו מידות של חסד, דין ורחמים כדי שהעולם יוכל להתקיים. ה' דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ, כלומר מזמן את כל יושבי העולם ממִזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבֹאוֹ, מקצה המזרח ועד למקום שקיעתה במערב. אף שהפעלים כתובים בלשון עבר, הם מבטאים ודאות נבואית לגבי יום הדין העתידי שבו יקובצו כל העמים לירושלים.
תהלים, פרק נ׳, פסוק א׳
מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֵ֤ל ׀ אֱֽלֹהִ֡ים יְֽהֹוָ֗ה דִּבֶּ֥ר וַיִּקְרָא־אָ֑רֶץ מִמִּזְרַח־שֶׁ֝֗מֶשׁ עַד־מְבֹאֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.