התחברות לאנשי רשע והשתתפות פעילה במעשיהם עומדות במוקד התוכחה. כאשר האדם פוגש בחוטאים, במקום להתרחק מהם, הוא בוחר לחבור אליהם.
בביאור המילה וַתִּרֶץ קיימות שתי גישות עיקריות בקרב הפרשנים. הגישה המרכזית היא שהמילה נגזרת מלשון רצון, חפץ והסכמה. כלומר, כאשר ראית את הגנב, נתרצית ורצית מרצונך החופשי להתחבר אליו ולהיות שותף למעשיו [רש"י, רד"ק, מצודת ציון, מצודת דוד]. מנגד, גישה נוספת מפרשת את המילה וַתִּרֶץ מלשון ריצה. לפי פירוש זה, האדם ממש רץ וממהר כדי לחבור אל הגנב [אבן עזרא, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, יש המציינים שפירוש המילה מלשון ריצה הוא חריג מבחינה דקדוקית, ועל כן הפירוש המועדף הוא לשון רצון [המאירי].
ההצטרפות לחוטאים אינה מסתכמת רק בגנבים. המשך הפסוק, וְעִם מְנָאֲפִים חֶלְקֶךָ, מלמד על אדם שבוחר במודע את חלקו וגורלו ללכת גם עם מנאפים, ומחליט להשתתף עמם במעשיהם הפסולים [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].