הוי אותם אנשים הסובלים מעיוורון רוחני, שהם הַבֹּטְחִים עַל־חֵילָם, כלומר שמים את כל מבטחם ברכושם. הבעיה המרכזית שלהם אינה עצם העושר, אלא שאינם משתמשים בו לעשיית חסד וצדקה, אלא רואים בצבירת ההון מטרה בפני עצמה, וכך וּבְרֹב עָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ וישתבחו בגאווה. ביטחון מדומה זה גורם להם לזלזל בחטאים, מה שלמעשה נותן להם סיבה גדולה לפחד מתוצאות מעשיהם. בסופו של דבר, ההסתמכות על הכסף היא חסרת תוחלת ולא תושיע אותם, שכן המוות מחזר אחר כולם ויגיע בהכרח גם לאלו שסמכו רק על הונם.
תהלים, פרק מ״ט, פסוק ז׳
הַבֹּטְחִ֥ים עַל־חֵילָ֑ם וּבְרֹ֥ב עׇ֝שְׁרָ֗ם יִתְהַלָּֽלוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.