האדם מתחנן להינצל מן הצרה בטענה שהחיים בעולם הזה הם הזירה היחידה שבה ניתן לעשות את רצון ה' בפועל ולהגיע לשלמות רוחנית. תכלית הבריאה היא להשפיע חסד על הנבראים כדי שישבחו את בוראם, ולכן אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ, שכן הגוף הפיזי הדומם אינו יכול עוד להגשים ייעוד זה. אמנם בתהליך הפטירה עצמו האדם עדיין מסוגל להודות לה' על חייו, אך ברגע שהוא יורד אל הקבר, המכונה בִּשְׁאוֹל, פוסקת לחלוטין יכולת זו. מתוך רצון להמשיך ולעמול בעבודת ה' ולא להסתמך על תשובה של רגעי הגסיסה, הוא שואל מִי יוֹדֶה־לָּךְ, כדי להדגיש שבמותו בטרם עת לא תצמח כל תועלת להגדלת כבוד ה'.
תהלים, פרק ו׳, פסוק ו׳
כִּ֤י אֵ֣ין בַּמָּ֣וֶת זִכְרֶ֑ךָ בִּ֝שְׁא֗וֹל מִ֣י יֽוֹדֶה־לָּֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.