המשורר נושא תפילה לה' ומבקש הגנה מפני מזימותיהם של אויביו. בקשתו מתחלקת לשני רבדים של סכנה, החל בשלבי התכנון הנסתרים וכלה בהתאגדות הגלויה והרועשת של מבקשי רעתו.
הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא שהמילה מִסּוֹד מתייחסת לעצתם של אנשי הרשע, המסתודדים ומתכננים את מזימותיהם בסתר [מצודת ציון, שטיינזלץ]. משום שמעשים אלו נעשים בהיחבא, הבקשה "תסתירני" מתאימה במדויק, שכן המשורר מבקש מה' שילווה אותו בהסתרה אלוהית כנגד הסתרתם של האויבים [אבן עזרא]. עם זאת, יש המבארים כי המילה מבטאת גם קיבוץ ואסיפה, על שם שאנשי הרשע מתקבצים יחד כדי לחלוק את סודותיהם ולהגיע להסכמה משותפת לקראת ביצוע זממם [רד"ק, מצודת דוד]. מנגד, יש המתעקשים כי המשמעות העיקרית נותרת לשון סתר כפשוטו, שכן פועלי האוון מסתירים את מעשיהם משאר בני האדם [מאירי].
בהמשך הפסוק, המילה מֵרִגְשַׁת מתפרשת על ידי רוב המפרשים כהתקבצות והתאגדות של המון [מצודת ציון, מצודת דוד, אבן עזרא], אשר מתאחדים כדי לחפש עלילות מוות [רש"י]. חלק ניכר מן הפרשנים מוסיפים נדבך נוסף ומסבירים כי התקבצות זו מלווה בהמיה, רעש ומהומה של קהל [רד"ק, מאירי, שטיינזלץ].
הבחנה זו בין חלקי הפסוק יוצרת ניגוד מעניין. בעוד שהחלק הראשון מתאר התייעצות חשאית ושקטה, החלק השני מבטא את ההפך הגמור של מרד המלווה בקול המיה ורעש [מלבי"ם]. מתוך כך, עולה חלוקה בין שני סוגים של עושי רעה. ישנם כאלה שאינם מסוגלים להתאפק, ומיד מקימים קול צעקה ומהומה. אולם הסוג המסוכן יותר, שממנו חושש המשורר, הם אלו שמתכננים את רעתם בסתר, ורק לאחר מכן מתקבצים באחדות כדי להוציא את תוכניתם אל הפועל [אלשיך].