בימי הגאולה העתידיים, כאשר ייתמו החטאים הגורמים לעצירת הגשמים, תזכה ארץ ישראל לשפע חקלאי ולכל אדם יהיה די צורכו. אף שהפועל נכתב בלשון עבר, הכוונה היא לעתיד שבו אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, כלומר תצמיח את פירותיה וצמחיה ללא הפסקה. תנובה זו היא עצמה הברכה שה' מעניק, או שעל גבי יבול זה הוא מוסיף שפע משלו, ובכך יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים. התוספת אֱלֹהֵינוּ מדגישה כי הברכה נובעת מההשגחה הפרטית של ה' על עם ישראל, ומתוך הטבה ייחודית זו יגיעו כל אפסי הארץ לידי יראה מפניו.
תהלים, פרק ס״ז, פסוק ז׳
אֶ֭רֶץ נָתְנָ֣ה יְבוּלָ֑הּ יְ֝בָרְכֵ֗נוּ אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהֵֽינוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.