תהלים, פרק ע״א, פסוק י״ז

מתחילת חייו ה' מדריך את האדם ומקנה לו לב מבין כדי שיכיר בכך שכל קורותיו הם מאת ה'. כאשר המשורר אומר לִמַּדְתַּנִי, הוא מודה על כך שה' העניק לו את כל ידיעותיו והישגיו, הרגיל אותו להלל אותו כחלק משגרת חייו, ואף לימד אותו כיצד לספר את ניסיו לעם. הודות להשגחה רציפה זו מִנְּעוּרָי וְעַד־הֵנָּה, כלומר מצעירותו ועד היום, הוא מקפיד בכל עת לקיים את ההבטחה אַגִּיד נִפְלְאוֹתֶיךָ ולפרסם לבני האדם את מעשיו העל טבעיים של ה'. סיפור הניסים על העבר מהווה גם הקדמה ובקשה לקראת העתיד, מתוך תקווה שה' ימשיך לעשות עמו ניסים וללוותו לעת זקנה, תקופה שבה החולשה הגופנית תוכיח לכולם כי הצלחת האדם נובעת אך ורק מכוחו של ה'.