מתוך חולשה פיזית ותחושת חוסר אונים, המשורר מתחנן אֱלֹהִים אַל־תִּרְחַק מִמֶּנִּי. בקשה זו נועדה להזים את לעג האויבים, שעלולים להסיק בטעות כי ה' נטש אותו אם הישועה תתעכב. אף שהפנייה בשם אֱלֹהִים מבטאת הכרה במידת הדין ונכונות לקבל ייסורים מסוימים ככפרה על עוונות, המשורר מבקש שלא להיות מופקר למוות ממשי בידי רודפיו. לכן הוא נאחז באמונתו, פונה אל אֱלֹהַי ומבקש לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה, כלומר מהר לבוא לעזרתי.
תהלים, פרק ע״א, פסוק י״ב
אֱ֭לֹהִים אַל־תִּרְחַ֣ק מִמֶּ֑נִּי אֱ֝לֹהַ֗י לְעֶזְרָ֥תִי (חישה) [חֽוּשָׁה]׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.