לאחר שהוסר פחד האויבים, ההודיה לה' עוברת משירה זמנית בכלי נגינה לשבח פנימי ותמידי המבוטא בדיבור פשוט. משום כך, גַּם־לְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה ותדבר כׇּל־הַיּוֹם על צִדְקָתֶךָ, המבטאת את חסד ההצלה שניתן לי לפנים משורת הדין, ואת ההצלה הרוחנית מכך שניצלתי מחטא הריגת האויבים ששבו לה' בחרטה. הסיבה להודיה הרציפה היא כִּי־בֹשׁוּ כִי־חָפְרוּ מְבַקְשֵׁי רָעָתִי, שכן האנשים שרצו להרע לי נחלו כלימה ובושה כאשר מזימותיהם כשלו. הבושה שלהם מתעצמת כשהם רואים שגדולתי רק התרבתה בעקבות ההצלה. מפלתו של האויב מסירה את הפחד לחלוטין, ומאפשרת להמשיך ולשבח את ה' בביטחון מלא.
תהלים, פרק ע״א, פסוק כ״ד
גַּם־לְשׁוֹנִ֗י כׇּל־הַ֭יּוֹם תֶּהְגֶּ֣ה צִדְקָתֶ֑ךָ כִּי־בֹ֥שׁוּ כִי־חָ֝פְר֗וּ מְבַקְשֵׁ֥י רָעָתִֽי׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.