תהלים, פרק ע״א, פסוק כ״ד

קרה לכם פעם שהייתם בבעיה ממש גדולה, וכשהיא סוף סוף נפתרה הרגשתם כל כך שמחים ורגועים, שפשוט לא יכולתם להפסיק לדבר על זה? כך בדיוק מרגיש מי שניצל מאנשים שרצו להציק לו. המילה גַּם מחברת אותנו למה שנאמר קודם על השפתיים, כי אנחנו מדברים בעזרת השפתיים והלשון יחד. אבל יש כאן משהו מיוחד, בניגוד לשירה עם כלי נגינה שאפשר לנגן רק בזמנים מסוימים, הלשון שלנו יכולה להמשיך ולהודות לה׳ כָּל הַיּוֹם ברציפות. המילה תֶּהְגֶּה פירושה פשוט תדבר. על מה היא תדבר? על צִדְקָתֶךָ, כלומר על החסד הגדול וההצלה שה׳ עשה, הצלה שהגיעה מתוך אהבה ולא רק בגלל שמגיע לנו. ה׳ גם שמר עליו מבחינה רוחנית ועזר לו לא לפגוע באחרים, ואפילו גרם לאויבים להתחרט על המעשים שלהם. אותם אנשים שרצו לעשות רע, שנקראים כאן מְבַקְשֵׁי רָעָתִי, הבינו שהתוכניות שלהם נכשלו. המילה חָפְרוּ מתארת את הבושה הגדולה שהם הרגישו כשהם ראו שמי שהם ניסו להכשיל רק הולך ומצליח יותר. עכשיו, כשהאויבים מתביישים והפחד נעלם לגמרי, אפשר להמשיך להודות ולשיר לה׳ בביטחון מלא.