בעת זקנתו, כשהוא בורח מפני אבשלום בנו, פונה דוד כהמשך ישיר למזמור הקודם ומצהיר כי בְּךָ ה' חָסִיתִי, כלומר בטחתי. קריאה אישית זו יכולה לבטא גם את צרת הגלות של עם ישראל, והיא מושתתת על קשר של סיבה ותוצאה: מכיוון שבטחתי בך, בקשתי היא שאַל אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם. עצם הביטחון המוחלט מהווה עילה מספקת להצלה, שנועדה גם למנוע חילול ה' ולשמש הוכחה ליכולתו להושיע. מכיוון שה' קיים לנצח, גם החוסים בו לא יתאכזבו, ולכן יש המפרשים את הפסוק כהבטחה לעתיד: אחסה בך לְעוֹלָם, ומתוך כך מובטח לי שלא אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם.
תהלים, פרק ע״א, פסוק א׳
בְּךָֽ־יְהֹוָ֥ה חָסִ֑יתִי אַל־אֵב֥וֹשָׁה לְעוֹלָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.