דוד המלך, הנמלט מאויביו, מבקש מה' הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹן שהוא משכן מוגן ומבצר חזק הנמצא במקום גבוה ונסתר. הוא שואף לשדרג את ההגנה האלוהית ממסתור זמני המגן מצד אחד בלבד, למקלט קבוע שאליו יוכל לָבוֹא תָּמִיד ושיקיף אותו מכל עבריו. בהסתמך על הבטחות העבר דוד מצהיר צִוִּיתָ לְהוֹשִׁיעֵנִי, בבקשה שה' יצווה על מלאכיו להושיעו גם כעת, או לחלופין שיעניק לו ישועה ישירה בעצמו. בקשה זו נובעת מההכרה כִּי סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה, שכן ה' היה עבורו מבצר חזק מימי נעוריו והוא מייחל שימשיך להגן עליו גם בהווה.
תהלים, פרק ע״א, פסוק ג׳
הֱיֵ֤ה לִ֨י ׀ לְצ֥וּר מָע֡וֹן לָב֗וֹא תָּמִ֗יד צִוִּ֥יתָ לְהוֹשִׁיעֵ֑נִי כִּֽי־סַלְעִ֖י וּמְצוּדָתִ֣י אָֽתָּה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.