קרה לכם פעם שהייתם בצרה וחיפשתם מקום בטוח להסתתר בו? דוד המלך הרגיש בדיוק כך. הוא חיבר את התפילה הזו כשהיה כבר אדם מבוגר ונאלץ לברוח מאויביו. התפילה מתחילה מיד, בלי מילות פתיחה מיוחדות, פשוט כי היא המשך ישיר של התפילה מהפרק הקודם.
דוד פונה לה' ואומר לו חָסִיתִי, כלומר בטחתי בך. הוא מסביר שרק בגלל שהוא כל כך סומך על ה', הוא מבקש אַל אֵבוֹשָׁה לְעוֹלָם. דוד בעצם אומר: בגלל שאני שם את כל הביטחון שלי בך, אני מבקש שלא תאכזב אותי ושתמיד תשמור עליי. עצם זה שדוד כל כך סומך על ה', זו כבר סיבה מספיק טובה לכך שה' יציל אותו ויגן עליו תמיד.