תהלים, פרק ע״ב, פסוק י״ד

תארו לעצמכם שהייתם נבחרים להיות מלכים. מה לדעתכם הדבר הכי חשוב שהייתם צריכים לעשות? אולי תחשבו שהדבר החשוב ביותר הוא לבנות צבא חזק או לאסוף המון אוצרות, אבל מנהיג אמיתי וטוב נמדד דווקא בדרך שבה הוא מתנהג לאנשים החלשים והעניים ביותר בחברה. המלך הצדיק שומר עליהם משני סוגים של פגיעות. הוא מגן עליהם מִתּוֹךְ, שזה אומר פגיעה נסתרת, כמו אנשים שמנסים לרמות אותם בסתר בלי שאף אחד יראה. והוא גם מגן עליהם וּמֵחָמָס, שזו פגיעה גלויה, כמו אנשים שבאים וגוזלים מהם דברים בגלוי. המלך לא סתם מציל אותם מרחוק, אלא הוא יִגְאַל נַפְשָׁם. המילה הזו מזכירה קרוב משפחה, והיא מלמדת אותנו שהמלך מרגיש שהעניים הם ממש כמו המשפחה שלו, ולכן הוא דואג להם באופן אישי ושומר עליהם מכל רע. בזכות הדאגה הזו, וְיֵיקַר דָּמָם בְּעֵינָיו. החיים של האנשים הפשוטים והחלשים הם יקרים וחשובים לו מאוד. בדרך כלל, כשמישהו עוזר שוב ושוב לאדם שזקוק לעזרה, הוא עלול לפעמים להרגיש שהאדם הזה פחות חשוב. אבל אצל המלך המיוחד הזה קורה בדיוק ההפך: ככל שהוא עוזר יותר לאנשים החלשים, כך הם הופכים להיות יותר יקרים וחשובים בעיניו.