תהלים, פרק ע״ב, פסוק ט׳

Psalms 72:9Sefaria

לְ֭פָנָיו יִכְרְע֣וּ צִיִּ֑ים וְ֝אֹיְבָ֗יו עָפָ֥ר יְלַחֵֽכוּ׃

יצא לכם פעם לדמיין מלך כל כך חזק ומפורסם, שאפילו אנשים שגרים בקצה העולם שמעו עליו? המלך שלנו כל כך עוצמתי, עד שאפילו הצִיִּים, שזה כינוי לאנשים שגרים רחוק מאוד במדבר השומם, באים כדי להיכנע בפניו. אם האנשים שגרים כל כך רחוק מכבדים אותו, קל וחומר שגם כל שאר העמים יעשו זאת. ומה קורה למי שמנסה להילחם בו? עליהם נאמר שעָפָר יְלַחֵכוּ. הפועל יְלַחֵכוּ מתאר פעולה של ליקוק בלשון. כמובן שהם לא באמת אוכלים את עפר הארץ, אלא זה תיאור לכך שהם משתחווים כל כך עמוק, עד שהראש שלהם ממש מגיע לאדמה. זו הדרך שלהם להראות שהם נכנעים לגמרי, מתמלאים ביראת כבוד כלפי המלך, ומבינים שאין להם שום אפשרות לפעול נגדו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ח׳
פסוק י׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.