יצא לכם פעם להתעכב בגלל משהו קטן ומרגיז, ורק אחר כך לגלות שהעיכוב הזה בעצם הציל אתכם מסכנה? המילים האלה הן הסיום החגיגי של החלק השני בספר תהלים, והן גם המילים האחרונות של דוד המלך. דוד פותח בשמחה ואומר בָּרוּךְ ה', כדי להודות מראש על ההצלחה והניסים הגדולים שיקרו בעתיד לבן שלו, שלמה המלך. הוא מזכיר שה' הוא אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כי ה' עושה את הניסים והנפלאות האלה תמיד ובאופן מיוחד עבור עם ישראל.
אבל למה דוד אומר שה' עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ? הסיבה הפשוטה היא שרק לה' יש את הכוח לעשות פלאות ולשנות את חוקי הטבע, בלי עזרה מאף אחד. בנוסף, יש כאן סוד מיוחד: לפעמים קורה לאדם נס והוא בכלל לא שם לב אליו. תארו לעצמכם אדם שנתקע לו קוץ ברגל, ובגלל זה הוא מאחר ומפספס את הספינה שלו. הוא בטח ממש מאוכזב, אבל אז הוא מגלה שאותה ספינה טבעה בים. באותו רגע שהוא איחר, הוא בכלל לא ידע שהוא ניצל. ה' הוא היחיד, ממש לבדו, שיודע על הפלא הנסתר שהתרחש ועל ההצלה הגדולה.