יצא לכם פעם לראות מדשאה רגע אחרי שקצצו אותה, ואז ירד עליה גשם טוב? כשחותכים את הדשא, הוא נראה קצת עייף וקצר, אבל השורשים שלו עדיין נמצאים עמוק באדמה. ברגע שהמים מגיעים, הדשא שותה אותם בשמחה וצומח מחדש מהר ויפה יותר. המילה גֵּז מתארת בדיוק את זה, עשב או דשא שרק עכשיו קצצו אותו. הפסוק מספר לנו שהשפע יֵרֵד עלינו כמו מָטָר, שזה גשם, וכמו רְבִיבִים שהם טיפות גשם נעימות, וגם כמו זַרְזִיף, שזה טפטוף או זרימה של מים שמחלחלים לאט לאט לתוך האדמה.
אבל למה משווים אותנו לדשא קצוץ? לפעמים העם מרגיש קצת עייף או חלש בגלל כל מיני קשיים. אבל כשיש מלך צדיק וחכם שמלמד אותנו דברים טובים ועושה משפט צדק, המילים שלו הן בדיוק כמו הגשם המרענן הזה. האנשים מקשיבים למילים הטובות, סופגים אותן פנימה אל הלב, וכך כולם מתמלאים בכוח, בתקווה ובשמחה כדי לפרוח ולצמוח מחדש.