תהלים, פרק ע״ג, פסוק כ״ד

האדם פונה לה' בבקשת הדרכה מתמדת לאורך חייו, או בהודיה על שכבר חילץ אותו ממבוכות העולם, ומייחל כי בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי בדרך התורה כדי להתגבר על חולשותיו. הדרכה זו בעולם המעשה היא רק הכנה לשלב הבא, ולכן הוא מצהיר וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי, כלומר ואחר כך, באחרית ימיו או לאחר השלמת ייעודו, תיקח אותי אל הכבוד. המושג כָּבוֹד מתאר את השכינה או את נפש האדם עצמה, ולקיחה זו מבטאת את התחברות נשמת הצדיק עם העליונים במעמד של מלאך. כך מתברר כי הצלחות העולם הזה הן מדומות, והכבוד האמיתי והנצחי מושג רק כאשר האדם אינו זז מדרך ה'.