התבוננות בהצלחת הרשעים עוררה משבר אמונה קשה, שבו וַאֲנִי, האדם המתחבט בשאלות אלו בטרם הבין את האמת, מעיד כי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי וסרתי מדרך ה'. ההליכה משמשת כדימוי לאמונת הלב, ונטיית הרגליים מבטאת את סכנת הכפירה בהשגחה האלוהית. מצב זה מודגש שוב במילים כְּאַיִן שֻׁפְּכוּ אֲשֻׁרָי, המתארות כיצד בתוך שבריר רגע אפסי נותר האדם ללא משענת, וכל פסיעה מצעדיו קרובה לנפילה. הפועל שֻׁפְּכוּ מדמה את האדם לכלי מלא בזכויות רוחניות, שכאשר הוא מועד ומתחרט על מעשיו הטובים מתוך תסכול, כל עמלו נשפך ארצה כמים ואובד לחלוטין.
תהלים, פרק ע״ג, פסוק ב׳
וַאֲנִ֗י כִּ֭מְעַט (נטוי) [נָטָ֣יוּ] רַגְלָ֑י כְּ֝אַ֗יִן (שפכה) [שֻׁפְּכ֥וּ] אֲשֻׁרָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.