ראיית שלות הרשעים והצלחתם מייצרת משבר אמוני עמוק בקרב הציבור, והפסוק ממחיש את הבלבול וההשפעה ההרסנית שיש למציאות זו על דרכו של העם.
במילים לכן (ישיב) [ישוב] עמו, קיימת הבחנה בין הקרי לכתיב [מנחת שי]. לפי הקרי, המילה היא ישוב. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שבעקבות הצלחת הרשעים, העם נמשך וחוזר פעם אחר פעם ללכת בדרכם המושחתת. יש המפרשים מילה זו מלשון שובבות ומרד, או כחזרה של האדם אל תוך לבו למחשבות ותהיות [אבן עזרא]. מנגד, לפי הכתיב המילה היא ישיב, דבר המרמז על כך שה' עצמו הוא כביכול הסיבה לכך שהעם מובא לידי ניסיון ומבוכה זו [רד"ק, מאירי]. אל מול הפירוש השלילי, יש מי שדורש כי המראה של רשע וטוב לו היה אמור דווקא לגרום לעם לשוב בתשובה אל ה', מתוך הבנה שאם כך משלם ה' לעוברי רצונו, קל וחומר שישלם שכר טוב לעושי רצונו, אך בפועל העם לומד ממעשיהם המקולקלים [אלשיך]. גישה אחרת לגמרי רואה במילים אלו ציטוט של הרשעים עצמם, המבטיחים לעם ה' שאם ישובו וילכו בדרכם, יזכו גם הם להצלחה [ביאור שטיינזלץ].
בביאור המילה הלום, נחלקו המפרשים לשתי גישות עיקריות. הגישה הראשונה מפרשת את המילה במשמעות של "פה" או "הנה", כלומר העם נמשך לכאן, אל מעשה הרשעים [רש"י, מצודת ציון, מצודת דוד, אבן עזרא], או בא הנה כדי להטיח טענות כלפי הצדק האלוהי [רד"ק]. הגישה השנייה גוזרת את המילה מהשורש ה.ל.מ (כמו מכה או שבירה), ומפרשת שהעם חש שבירת לב, זעזוע רוחני ומבוכה עמוקה לנוכח המציאות [אבן עזרא בשם ר' משה, מאירי].
החלק השני של הפסוק, ומי מלא ימצו למו, מתאר את אופן הפנמת המציאות, כאשר המילים ימצו ולמו מתפרשות כמציצה ושתייה עד תום, המכוונות כלפיהם [מצודת ציון, אבן עזרא]. הגישה המרכזית מפרשת כי חסרה כאן המילה "כוס", והכוונה היא לשתייה ומציצה של כוס תרעלה מלאה במים מרים. זהו דימוי לכך שהעם מוצץ וסופג לתוכו רעיונות רעילים, צער עמוק ומחשבות כפירה של הימשכות אחר הרשעים, עד כדי הטלת ספק בידיעת ה' [רד"ק, אבן עזרא, מצודת דוד, מאירי]. בדומה לכך, המים המלאים נתפסים כדיבוריהם הרעים של הרשעים, שאותם העם חוקר, סופג ושותה בצמא [אלשיך].
מנגד, יש המפרשים את המים המלאים כסמל חיובי במקורו שהושחת: אלו הם מימי התורה, שכעת נחשבים בעיני העם כדבר מזולזל שמוצצים ומשליכים את התמצית שלו [רש"י]. לחלופין, אלו הם מימי השפע האלוהי [מלבי"ם], שהרשעים מבטיחים כי יזלו בגשמי ברכה על העם אם רק יצטרפו אליהם [ביאור שטיינזלץ].