המשורר חווה משבר אמוני עמוק לנוכח מציאות בלתי צודקת שבה עושי הרע משגשגים. הוא מודה כִּֽי־קִ֭נֵּאתִי בַּהוֹלְלִ֑ים, אותם אנשים המשחיתים את דרכיהם ורודפים אחר הנאות העולם מתוך סכלות, ואף מפגינים אטימות וקהות חושים שהמשורר המיוסר מייחל להן כדי לשכך את כאבו. תסכולו מתעצם כאשר שְׁל֖וֹם רְשָׁעִ֣ים אֶרְאֶֽה, שכן הוא צופה בהם משיגים את תאוותיהם, חיים בעונג וזוכים לחסינות מפני סבל והידרדרות גופנית. הפער הכואב בין עקרונות הצדק של ה' לבין שלוות הרשעים מוביל אותו לייאוש שכמעט ומערער את אחיזתו באמונה.
תהלים, פרק ע״ג, פסוק ג׳
כִּֽי־קִ֭נֵּאתִי בַּהוֹלְלִ֑ים שְׁל֖וֹם רְשָׁעִ֣ים אֶרְאֶֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.