הרשעים היהירים מתאפיינים בדיבור פוגעני שחוצה את המרחב שבין שמים לארץ. הם שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם, כלומר שמים או מזרימים את פיהם כלפי מעלה כדי לדבר סרה בה' ולכפור בהשגחתו, ואף מתייחסים לדבריהם כאל גזירות שמימיות מוחלטות. חרף יומרתם, וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ מבהיר כי הם יצורים ארציים בלבד שלשונם משתלחת בבני אדם, משוטטת לחפש פגמים בצדיקים ומפיצה כפירה בעם. מכאן נלמד כי חטא לשון הרע מתחיל אמנם בארץ, אך עוצמתו ההרסנית הולכת וגדלה עד שהיא מגיעה לשמים.
תהלים, פרק ע״ג, פסוק ט׳
שַׁתּ֣וּ בַשָּׁמַ֣יִם פִּיהֶ֑ם וּ֝לְשׁוֹנָ֗ם תִּהֲלַ֥ךְ בָּאָֽרֶץ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.