תהלים, פרק ע״ג, פסוק י״ג

לנוכח הצלחתם של הרשעים, עולה זעקת ייאוש של הצדיק הסובל או של האומה המדוכאת, החשים כי מאמציהם הרוחניים והמוסריים היו אַךְ־רִיק, לחינם ולשווא. הצדיק מצהיר כי שמר על טהרה כפולה: זִכִּיתִי לְבָבִי באמצעות מחשבות טהורות ואמונה זכה בה', וָאֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי על ידי התנהגות ביושר והימנעות ממעשי גזל, שכן רוב מעשי האדם נעשים בכפיו. זווית נוספת רואה בפסוק את תסכולו של מנהיג המנסה להוכיח את העם שכופר בהשגחת ה' עקב שללוות הרשעים. המנהיג זועק כי טיהר את לבו ואת כפיו לחינם מתוך תקווה שתוכחתו תיכנס ללב השומעים, אך מאמציו לא הועילו והעם עדיין מסרב להקשיב.