קרה לכם פעם שהתאמצתם מאוד לעשות את הדבר הנכון, אבל הרגשתם שזה פשוט לא משתלם? לפעמים אדם צדיק מסתכל סביבו ורואה אנשים רשעים שמתנהגים לא יפה, ובכל זאת הכל מצליח להם והם חיים בשלווה. כשהוא רואה את זה, עולה בו כאב גדול והוא מרגיש תסכול.
מתוך הכאב הזה הוא אומר שאַךְ רִיק, כלומר לחינם ולשווא, הוא התאמץ כל כך להיות טוב. הצדיק מסביר שהמאמץ שלו היה בשני חלקים, גם מבפנים וגם מבחוץ. קודם כל, זִכִּיתִי לְבָבִי, שמרתי על הלב שלי טהור, עם אמונה חזקה בה' ומחשבות נקיות וטובות. החלק השני הוא וָאֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי. כמובן שלא מדובר על שטיפת ידיים בסבון ומים, אלא על המעשים שלו. הוא משתמש במילה כַּפָּי כי רוב המעשים שלנו נעשים בעזרת כפות הידיים שלנו. הצדיק בעצם אומר שהוא הקפיד להתנהג ביושר, לא לקחת דברים שלא שייכים לו ולהימנע ממעשים רעים. קשה לו מאוד להרגיש שהוא שמר כל כך על הלב ועל הידיים שלו שיהיו נקיים, ובזמן שהאנשים הרעים מצליחים, הוא עדיין מתמודד עם קשיים.