תהלים, פרק ע״ג, פסוק י״ד

קרה לכם פעם שהרגשתם שאתם עושים הכל נכון ומתנהגים יפה, ובכל זאת דברים פחות נעימים קורים לכם, בזמן שלאחרים שלא תמיד מתנהגים כראוי הכל הולך בקלות? המשורר שלנו מרגיש בדיוק כך. הוא רואה אנשים רשעים שחיים בשלווה, ודווקא הוא, שמשתדל להיות צדיק ולשמור את מצוות ה׳, סובל מכאבים ומקשיים. הוא מתאר את המצב הזה במילים וָאֱהִי נָגוּעַ כָּל הַיּוֹם, שפירושן רצף של צרות שפוגעות בו יום אחרי יום בלי הפסקה, כנראה בגלל אותם אנשים רשעים. כשהוא אומר וְתוֹכַחְתִּי, הוא לא מתכוון שהוא כועס או מעיר לאחרים, אלא מתאר את הקשיים שבאים עליו. הקשיים האלו מופיעים לַבְּקָרִים, כלומר בכל בוקר מחדש. בדרך כלל, כשאדם לא מרגיש טוב, שעות הבוקר נותנות לו קצת שקט והקלה. אבל אצל המשורר, הכאב כל כך עמוק, עד שאפילו כשהבוקר מאיר, הקושי עדיין מורגש ולא מרפה.