האדם מקדיש את עצמו באופן בלעדי לה', ומשיל מעליו כל הסחת דעת גשמית או שמימית. באומרו מִי לִי בַשָּׁמָיִם, הוא מבהיר כי אין לו שום אלוה זולת ה', ואינו שם את מבטחו בכוחות עליונים כמלאכים או כוכבים. בדומה לכך, המילים וְעִמְּךָ לֹא חָפַצְתִּי בָאָרֶץ מבטאות סירוב לשתף כוחות טבע ארציים עם ה', לצד דחייה מוחלטת של הישגים חומריים כעושר וכבוד. מתוך דבקות זו, האדם מואס בגופו הפיזי הזמני וכמהה לעלות לשמים, שכן הוא מבין כי בסופו של דבר אין לו כל חפץ עצמאי בשמים או בארץ, אלא בה' לבדו.
תהלים, פרק ע״ג, פסוק כ״ה
מִי־לִ֥י בַשָּׁמָ֑יִם וְ֝עִמְּךָ֗ לֹא־חָפַ֥צְתִּי בָאָֽרֶץ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.