תהלים, פרק ע״ט, פסוק י״ב

הבקשה להעניש את האומות בפורענות, וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ, אינה נובעת מהרצון של העם להינצל, אלא מתביעת עלבונו של ה'. הגויים הפגינו זלזול ושאלו בלעג היכן אלוהי ישראל, אך למעשה חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי מבזה רק אותם עצמם, שכן ה' אינו נפגע באמת מגידופי בשר ודם. הדרישה היא להשיב להם עונש שִׁבְעָתַיִם, כלומר בכמות עצומה ומוכפלת, משום שאין כל יחס בין האדם המחרף לאינסופיותו של ה', ועונש רגיל אינו מספיק כדי לכפר על הפגיעה. תפילה זו מבקשת שהעונש יפגע בהם באופן ישיר ומדויק אֶל־חֵיקָם, ויחול לא רק על הגידופים שהשמיעו בפיהם אלא גם על מחשבות ליבם וכוונותיהם הרעות.