חורבן ירושלים מלווה בביזיון שלאחר המוות, כאשר האויבים נָתְנוּ את ההרוגים למאכל ולא אפשרו להביאם לקבורה. בתקופת המצור ניסו התושבים לקבור את מתי המגפה מחוץ לעיר, אך האויבים ארבו להם, רצחו את נושאי המיטות והפקירו את הגופות. אכזריות התוקפים הלכה וגברה מנטישת גופה שלמה, המכונה נִבְלַת, ועד לחיתוך בְּשַׂר ההרוגים לנתחים והשלכתם לְחַיְתוֹ אָרֶץ, כלומר לחיות פרא ולכלבים. ההרוגים זוכים לכינויים עֲבָדֶיךָ וכן חֲסִידֶיךָ, משום שייסורי המוות כיפרו על חטאי העם, או מפני שבין ההמונים נחבאו גם עובדי ה' וצדיקים אמיתיים שנספו יחד עם כולם.
תהלים, פרק ע״ט, פסוק ב׳
נָתְנ֡וּ אֶת־נִבְלַ֬ת עֲבָדֶ֗יךָ מַ֭אֲכָל לְע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם בְּשַׂ֥ר חֲ֝סִידֶ֗יךָ לְחַיְתוֹ־אָֽרֶץ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.