העם השרוי בגלות קשה פונה אל ה' וזועק עַד מָה, עד מתי וכמה עוד, תֶּאֱנַף ותכעס עלינו. בשל הסבל הרב נדמה כי התקופה לא תיגמר לעולם, ועולה התמיהה האם הזעם יימשך לָנֶצַח ויכלה הכול, כשם שתִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ חמתך וקִנְאָתֶךָ. מתוך ההבנה שגם לכעס מוצדק חייב להיות סוף לאחר שמוצה, עולה הדרישה להפסיק את הזעם כלפי ישראל. במקום זאת, הזעקה קוראת להפנות את מידת הדין והנקמה כלפי אומות העולם שהרעו לעם ושמחים לאידו.
תהלים, פרק ע״ט, פסוק ה׳
עַד־מָ֣ה יְ֭הֹוָה תֶּאֱנַ֣ף לָנֶ֑צַח תִּֽבְעַ֥ר כְּמוֹ־אֵ֝֗שׁ קִנְאָתֶֽךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.