השרידים שנותרו לאחר החורבן, שעליהם נאמר הָיִינוּ, חווים השפלה עמוקה והופכים למושא של בוז ובושה בעיני האומות. יחסם של הגויים מתחלק לשניים: עבור לִשְׁכֵנֵינוּ, שהם העמים החיים ממש בתוך הארץ או השכנים הקרובים שרומסים אותם תדיר, הפכו ישראל לחֶרְפָּה בלבד. לעומת זאת, העמים השוכנים מעבר לגבולות, הנקראים לִסְבִיבוֹתֵינוּ, מתייחסים אליהם בלַעַג וָקֶלֶס, כלומר הופכים אותם לבדיחה ולשנינה או מוציאים עליהם דיבה. עם זאת, דווקא שמחה מרושעת זו של העמים עשויה לעורר את רחמי ה', להסיר את כעסו מעל עמו ולהפנותו כלפי הגויים.
תהלים, פרק ע״ט, פסוק ד׳
הָיִ֣ינוּ חֶ֭רְפָּה לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ לַ֥עַג וָ֝קֶ֗לֶס לִסְבִיבוֹתֵֽינוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.